מתמודדת
וְלַפַּרְקִינְסוֹן אֲנִי אוֹמֶרֶת:
לֹא תִּנְעַץ בִּי יוֹתֵר
מִקָּצֶה מְחֻדָּד שֶׁל יָתֵד,
אָמְנָם בָּאתָ לְהִתְנַחֵל
אַךְ אֶחְפֹּר שׁוּב וְשׁוּב סְבִיב הַיָּתֵד,
אָעִיף חוֹל לְכָל עֵבֶר.
יֵשׁ לִי עֳקָצִים מִשֶּׁלִּי
שֶׁמְּחַדְּדִים אֶת מַחְשְׁבוֹתַי לְלַהַב,
וְהֵן חוֹתְכוֹת כָּל מִי שֶׁהוֹדֵף אוֹתִי,
רוֹתֵם אֶת גּוּפִי לְגַחֲמוֹתָיו,
לִגְרֹר אֶת פְּסִיעוֹתַי בְּחוּט תַּיִל.
יֵשׁ בִּי כֹּחוֹת־עָל
לְסַיֵּף בִּנְחִישׁוּת כָּל תַּסְמִין.
כְּשֶׁקָּשֶׁה אֲנִי קוֹרֵאת לְחַבְרוֹתַי וְהֵן בָּאוֹת,
אֲנִי עָפָה אִתָּן לִנְקֻדּוֹת הַצָּלָה בְּלִי פַּחַד,
זְקוּפָה מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה.
מַה נִּשְׁאָר לְךָ?
יָתֵד אַחַת מְחֻדֶּדֶת,
לְהַזְכִּיר לִי שֶׁאֲנִי בַּת אֱנוֹשׁ.
פורסם בידיעות אחרונות