רוחות
בְּבֵית הוֹרַי יֵשׁ רוּחוֹת.
קוֹלוֹתֵיהֶן אֵינָם מְצַמְרְרִים בַּלַּיְלָה
וְהֵן לֹא מַגְדִישׁוֹת אֶת הֶחָלָל.
אַךְ זוֹהִי מְנַת חֶלְקוֹ שֶׁל הַבַּיִת.
הַסָּחוֹת וּפַעֲלְתָנוּת
מַרְדִּימוֹת אֶת הַמַּשָׁבִים,
אָז נִדְמֶה שֶׁהַכֹּל רָגִיל, לוֹבֵשׁ חַיִּים, מַחֲלִיף יָמִים,
שִׁפְעַת אוֹר מְשֻׁגֶּרֶת מִבָּחוּץ,
קַעֲרַת פֵּרוֹת פְּתוּחָה לְהַבְשָׁלָה.
אֲבָל, כְּשֶׁיֵּשׁ שֶׁקֶט
הֵן נוֹשְׁפוֹת סְתָרִים, מַרְעִידוֹת הִסּוּסִים,
אֵין דָּבָר מְפֹרָשׁ
אַךְ הֵן מוֹשְׁכוֹת אַחֲרֵיהֶן.
פורסם ב"גג"
קודם
יָדִיּוֹת
חדש יותר