תירוץ

בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר צָבַעְתִּי אֶת שְׂעָרִי וְהוּא נִרְאָה שׁוֹפֵעַ וָרַךְ. הַתִּלְיוֹן שֶׁקָּנִיתָ לִי נִצְנֵץ, הַחֲצָאִית יָרְדָה עַד הַבֶּרֶךְ, צְמוּדָה עִם שֶׁסַע וְנָעַלְתִּי עֲקֵבִים. הָיָה לִי מַצַּב רוּחַ מְצֻיָּן, יָרַדְתִּי בְּמַדְרֵגוֹת הַבִּנְיָן מְחֻיֶּכֶת, הֵעַפְתִּי מַבָּט בַּמַּרְאָה שֶׁבְּקוֹמַת הַכְּנִיסָה וְהִתְחַלְתִּי לָלֶכֶת לְכִוּוּן בֵּיתְךָ.

בְּהֶמְשֵׁךְ הָרְחוֹב הַדֶּרֶךְ הָיְתָה מְשֻׁבֶּשֶׁת מְאֹד וְעֵצִים שֶׁשָּׁרְשֵׁיהֶם הִתְחִילוּ לְהָרִים אֶת הַמִּדְרָכוֹת, נֶעֶקְרוּ. בָּחַנְתִּי אֶת מַעֲלֵה הַדֶּרֶךְ וְחַשְׁתִּי צָמָא, שִׂמְחָה וּבִלְבּוּל. מַשָּׂאִית הֶעֱמִיסָה עֵץ גָּדוֹל עַל שֳׁרָשָׁיו. נִזְכַּרְתִּי שֶׁאָמַרְתָּ שֶׁהַיּוֹם מִתְיַחֲסִים בְּאַהֲבָה רַבָּה יוֹתֵר לְעֵצִים וּבִמְקוֹם לַעֲקֹר וְלִזְרֹק, מַעֲבִירִים אוֹתָם לְמָקוֹם אַחֵר.

פָּסַעְתִּי עַל הַמִּדְרָכָה בִּזְהִירוּת, עוֹקֶפֶת מִכְשׁוֹלִים, אֲפִלּוּ הַאֲבָנִים הַקְּטַנּוֹת לֹא הִטְעוּ אוֹתִי. נַעֲלַי הַחֲדָשׁוֹת נָקְשׁוּ בָּרִצְפָּה עַד שֶׁלְּפֶתַע הֶעָקֵב הַדַּק נִלְכַּד בֵּין הַמַּרְצָפוֹת וְנֶעֱקַר.